נעים להכיר, שמי גדעון כהן
אני בן 63, נשוי ואב ל-3 ילדים בוגרים,
חבר בקיבוץ יחד בגליל.

אני נושא בליבי לפיד גדול של תקווה מציאותית, שזה אפשרי, שאנחנו מסוגלים כחברה לגבש יחד - חזון משותף לישראל ב-2025. הביטחון שלי שאנחנו מסוגלים לכך, מקבל השראה מבית הוריי.

מה הסיפור שלי ?
התחנכתי יחד עם שתי אחיותיי בביתם של הורינו, מנוחתם עדן - אסתי ויהודה כהן - בשכונת קרית היובל בירושלים.
אמא ואבא שמו דגש על האחדות המשפחתית, גם במה שאמרו, ובעיקר במה שעשו, על ידי דוגמה אישית שנתנו לנו.
הערך המרכזי שלאורו גדלנו היה משפחתיות: תקשורת טובה בינינו ו"יחד רגשי", למרות הדעות השונות ובחירות החיים השונות של כל אחד מבני המשפחה.

המסר של האחדות המשפחתית, שקיבלנו מהורינו, בא לידי ביטוי בולט כשהתבגרנו, והפכנו שלושתנו - אורית וחגית אחיותיי, ואנוכי - לשונים זה מזו ומזו... האחדות המשפחתית נשמרה אצלנו גם כאשר אחותי הבכורה, אורית, חזרה בתשובה והחליטה עם בעלה לעבור להתגורר ביישוב היהודי בחברון, וגם כאשר היא נבחרה לפני כעשור לחברת כנסת עם דעות פוליטיות שונות מאוד מדעות הורינו.
בהתאם לחינוך שקיבלנו בבית הורינו, גם כיום - לאחר פטירתם - שתי אחיותיי ואני שומרים על קשר טוב, יחסים של כבוד הדדי ואחווה, ובעיקר - קירבה וחיבור של הלב.
למרות, השוני בינינו - יש לנו דעות שונות מאוד, אנו חיים במקומות שונים ונוהגים לפי אורח-חיים שונה מאוד - אנחנו מקבלים החלטות רבות בהסכמה וחוגגים יחד שמחות משפחתיות.

אנחנו מצליחים בכך, כי האחדות המשפחתית חשובה לנו, ומהווה ערך משמעותי בעינינו.
אפילו בימים קשים אלו, העוברים על החברה בישראל בשנתיים האחרונות, אנחנו שומרים על חיבור משפחתי, וזאת למרות שאחותי היא כיום שרה בממשלת ישראל. כן, אחותי הבכורה היא אורית סטרוק ואני חבר בקיבוץ בגליל, ואנחנו שומרים על קשר טוב של אחות ואח.

הסיפור של דור ההמשך -
מורשת החיבור והתקווה ממשיכה גם בדור הנכדים. כשהילדים של שלושתנו היו קטנים הם היו מחכים ל"קייטנת סבתא", שבה היו מבלים בחופשות עם סבתא ועם סבא, בהתאם לקבוצת הגיל שלהם, ולומדים להכיר זה את זה מעבר לאורחות החיים השונים.
עד היום שומרים הנכדים של הורינו - אסתי ויהודה כהן - על קשר נפשי טוב ביניהם, למרות הבדלי מקום מגורים, דעות פוליטיות ואורחות חיים. אנחנו גם עדים לכך, שמורשתם של אמא ואבא ממשיכה לפעום גם בדור הנינים.

מהסיפור האישי לסיפור של כולנו -
הסיפור של משפחתנו הוא מקור האור והעוצמה של לפיד התקווה המציאותית, שאני נושא בליבי.
תקווה שלוחשת לי: "כמו שאמא ואבא האהובים הצליחו להפנים אצלנו את מורשת האחדות המשפחתית,
כך זה בהחלט אפשרי שגם כולנו, כל חלקי החברה בישראל, נצליח להתחבר מחדש, למרות ההבדלים הרבים, שיש בתוכנו - בדעות פוליטיות, באורחות חיים ובחלומות".